חתיכת שמיים # 2 | מוצאי יום העצמאות תשע"ט 
 
לא חייבים מיד לקטר ולהתמרמר ולדבר על ה´יום שאחרי´.
אפשר ליטול עוד חופן של אופטימיות ותקווה ולהאמין ולחלום ולחייך חיוך מלא.
כי למען האמת, האהבה והחיבור בין אדם לרעהו והאמונה הבריאה והשמחה הביום שאחרי החצוצרות – אפשר להמשיך את החגיגה בשקט.
להמשיך לפרגן להרבה אנשים טובים וצנועים שחיים בינינו.
להמשיך להסתכל בעין טובה על מה שצומח כאן בארצנו הקטנטונת.
להמשיך לשמוח בעצמנו בלי להתבלבל ובלי לגמגם.
ביום שאחרי ימי הזיכרון וההוקרה כדאי להמשיך ולשים לב.
להתבונן על כל אדם זקן שהולך ברחוב ולחשוב: אולי הוא שרד שם במלחמה?
אולי הוא היה במחתרות? אולי הוא הקים יישוב? להסתכל לו בעיניים, לקוד קידה עמוקה ולהמשיך ללכת.
אין מה למהר אל הפוליטיקה הקטנונית ואל דפוסי המאבק הרגילים.
עדיף לחבק עוד קצת. עדיף להשאיר את הלב פתוח. עדיף להמשיך לבוא בטוב.
 
פשוטה, די טבעיים לנו,
וכשניתנת ההזדמנות – אנחנו קופצים עליה - ומשילים את הציניות והכבדות די בקלות.
אז בשביל מה לסגת מהתחושות הללו? למה שלא ניתן להן עוד קצת זמן?
Blacknet.co.il - בניית אתרים