חתיכת שמיים # 4 | אש על הפנים
 
 
אש היא דבר מפחיד. בין רגע היא משתלהבת ומתפשטת לכל עבר. בין רגע היא זורעת הרס וחורבן - ועוד לפני שקלטת מה קרה – כבר הכול עולה בלהבות.

ה´אש´ הנפשית היא הכעס. בין רגע הוא מגיע ומיד הוא מוליד קפדנות, עצבנות ואלימות, ששורפת אותך מבפנים, ועם קצת תנאי אקלים קשים – גם שורפת את כל עצי החיים שמסביבך.

איך נלחמים באש הזאת? עם כל הכבוד ללוחמי האש שנמצאים אצלנו בנפש – לאיפוק, לנורמות, לגבולות – כשהאש מתפרצת ושורפת והזעם והצעקה משתוללים, הם מתקשים לבלום את האש, ורק אחרי כמה שעות אפשר לחזור לשיגרה ולאסוף את השברים..

התרופה לכעס היא המעיין הקריר של הסבלנות. את המעיין הזה צריך לטפח לפני שהשריפה מגיעה. להוציא ממנו אבנים שחוסמות את הזרימה. לטבול בו בכל יום.

מעיין הסבלנות זורם דרך שאלות גדולות וחשובות: האם העולם נגדי? מה באמת יותר יעיל – לשנות את המציאות בכוח או ללמד אותה להשתנות? ואולי המציאות בעצם מספרת לי משהו חשוב ואני לא פנוי להקשיב?

כשהשאלות הללו מהדהדות ומתבררות המעיין זורם – וכשמגיעה שריפה ביער, מי הסבלנות מצננים אותה בעדינות.
 
 
 
 
Blacknet.co.il - בניית אתרים