חתיכת שמיים # 7 | סוכות
 
הוא הגיע לסוכה שלי בדיוק כשתיכננתי ללכת.
הרבה זמן לא ראיתי אותו ולא מצאנו על מה לדבר.
הרגשתי מבוכה על גבול המחנק.
ואז, כשכבר בניתי גירסת כיסוי שתחלץ אותי מהסיוט.
נתתי לידיים ולרגליים של צ´אנס אחרון. "תובילו אתן.. הלב לא עובד".
התחלתי להוציא אוכל. סידרתי לו ספה נוחה.
מצאתי בירה במקרר. שמתי מוסיקה. בלי מילים. דרך פעולות. התחלתי לארח. 
בלי בדיקה אם אנחנו באמת חברים ואם משהו קורה.
סתם להיות ביחד. נתינה פשוטה וחסרת יומרה.
זה נגמר בחיבוק שלא חוויתי כבר הרבה זמן.
 
את האושפיזין הזה אני לא אשכח.
Blacknet.co.il - בניית אתרים